Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 70a

רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: מִצְוָה לְקַיֵּים דִּבְרֵי הַמֵּת.

Traduction

It is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says it is a mitzva to fulfill the instructions of the dead, as the mishna states that the third party must fulfill the instructions of the deceased, although the daughter is likely to do as she pleases after the third party fulfills his part. In this manner, Ilfa successfully answered the man’s challenge.

Rachi non traduit

רבי מאיר. דמתני' היא דאמר יעשה שליש מה שהושלש בידו:

אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא, הִלְכְתָא: בֵּין שֶׁאָמַר ''תְּנוּ'' וּבֵין שֶׁאָמַר ''אַל תִּתְּנוּ'' — נוֹתְנִין לָהֶם כָּל צוֹרְכָּם. הָא קַיְימָא לַן הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: מִצְוָה לְקַיֵּים דִּבְרֵי הַמֵּת? הָנֵי מִילֵּי בְּמִילֵּי אַחְרָנְיָתָא, אֲבָל בְּהָא מֵינָח נִיחָא לֵיהּ, וְהָא דְּאָמַר הָכִי — לְזָרוֹזִינְהוּ הוּא דַּאֲתָא.

Traduction

Rav Ḥisda said that Mar Ukva said: The halakha is that whether he says: Give a shekel or whether he says: Do not give more than a shekel, the court gives the sons enough for all of their needs. The Gemara asks: But how could we disregard the father’s words and give more, when the father said to give only a shekel? We maintain that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says that it is a mitzva to fulfill the statements of the dead. How, then, may the father’s instructions be ignored? The Gemara answers: This principle applies only in other matters, in which there is a mitzva to fulfill his wishes, but in this instance it is certainly preferable to him that his children be appropriately provided for. And the reason that he said this statement limiting the allowance is that he came to encourage them to adopt thrifty spending habits.

Rachi non traduit

מינח ניחא ליה. שיתנו להן כל צורכן:

לזרוזינהו. שיחזרו אחר מזונותיהן ושלא יהו רעבתנין:

Tossefoth non traduit

הא קיימא לן מצוה לקיים דברי המת. אפי' בבריא קיימא לן הכי כדמוכח שילהי פ''ק דגיטין (דף טו.) דאמרינן רב אסי מוקי לה בבריא והא קיימא לן מצוה לקיים דברי המת יש מקשין כיון דמצוה לקיים דברי המת אם כן מאי אהני הא דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמו ואומר ר''ת דלא אמרי' מצוה לקיים דברי המת אלא כשהושלש מתחלה לכך אי נמי דווקא במת נותן בחיי מקבל אבל דברי שכיב מרע בכל ענין כמסורין דמו:

תְּנַן הָתָם: הַפָּעוֹטוֹת מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מֶכֶר בְּמִטַּלְטְלִים.

Traduction

We learned in a mishna there (Gittin 59a): With regard to children, their acquisitions are considered acquisitions and their sales are considered sales. This is the case with respect to movable properties, but not with respect to real estate.

Rachi non traduit

הפעוטות. תינוקות בני תשע ושמונה כדאמרי' בהניזקין:

במטלטלי. דווקא אבל במקרקעי לא עד שיביאו שתי שערות או עד שיהא בן עשרים:

אָמַר רַפְרָם: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, אֲבָל יֵשׁ שָׁם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס — אֵין מִקָּחָן מִקָּח, וְאֵין מִמְכָּרָן מֶכֶר.

Traduction

Rafram said: They taught this only if there is no steward [apotropos] overseeing the children’s affairs. However, if there is a steward, the children’s acquisitions are not considered acquisitions and their sales are not considered sales, even for movable property.

Rachi non traduit

אפוטרופוס. שמינהו אבי יתומים או ב''ד:

Tossefoth non traduit

אבל יש שם אפוטרופוס אין מקחן מקח. פי' ר''ח דוקא מכר אבל מתנתן מתנה דלענין מתנה אין סברא לחלק בין יש שם אפוטרופוס לאין שם:

מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם. וְדִלְמָא הֵיכָא דְּאִיכָּא שָׁלִישׁ שָׁאנֵי? אִם כֵּן לִיתְנֵי ''אֲבָל בִּקְטַנָּה, יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶּׁהוּשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ''. מַאי ''אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם''? שְׁמַע מִינַּהּ אֲפִילּוּ בְּעָלְמָא.

Traduction

From where does he know this? From the fact that it teaches in the mishna here that even when there is a third party who functions as a steward, any action of a minor girl is nothing. The Gemara asks: And perhaps where there is a third party the halakha is different? It is possible that the act of a minor is discounted only when it clashes with the actions of an appointee who is past majority. The Gemara answers: If so, let it teach: But with regard to a minor girl, the third party should execute the agency that was entrusted in his power. What is the implication of the clause: Any action of a minor girl is nothing? Conclude from this that even generally, without a specific steward, a minor may not conduct transactions involving real estate.

Rachi non traduit

מדקתני. במתני':

שאני הכא דאיכא שליש. שנשתלש לכך ופירשו לו מה יעשה בהן אבל אפוטרופוס אינו אלא לעשות צורכי יתומים לכל הצריך והרי אם מכרו אלו הפעוטות אין זה שינוי מצות המת שאף האפוטרופוס ימכור לצורך מזונותיהם:

אם כן. דשליש דווקא וטעמא לפי שפירשו לו לקנות שדה ליתני יעשה שליש כו':

דאפילו בעלמא. במקום אפוטרופוס דדמי קצת לשליש:

הֲדַרַן עֲלָךְ מְצִיאַת הָאִשָּׁה

Traduction

May we return to you chapter ''the findings of a woman.''

Rachi non traduit

הדרן עלך מציאת האשה

Tossefoth non traduit

הדרן עלך מציאת האשה

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהָנוֹת לוֹ, עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם יַעֲמִיד פַּרְנָס. יָתֵר מִיכֵּן — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.

Traduction

MISHNA: With regard to one who vows and obligates his wife, prohibiting her from benefiting from him or his property, if his vow will remain in effect for up to thirty days, he must appoint a trustee [parnas] to support her. But if the vow will remain in effect for more than this amount of time, he must divorce her and give her the payment of her marriage contract.

Rachi non traduit

מתני' המדיר את אשתו מליהנות לו. אין הנאת תשמישו נאסר עליה דהא משועבד לה הלכך בשביל תשמיש אין לנו לכופו להוציא וליתן כתובה והנאת מזונות בגמרא פריך והא משועבד לה:

יעמיד פרנס. שליח שיפרנסנה:

Tossefoth non traduit

מתני' המדיר את אשתו מליהנות לו. פירש בקונטרס דאין הנאת תשמישו נאסר עליה דהא משתעבד לה משמע מתוך פירושו שיש בלשון זה איסור הנאת תשמיש וקשה דפריך בגמ' וכיון דמשתעבד לה היכי מצי מדיר לה והתנן קונם שאני עושה לפיך כו' מגופא דמתני' הו''מ למיפרך דלא מצי אסר עליה תשמיש משום דמשועבד לה דאם היה נאסר יוציא ויתן כתובה לב''ש בשתי שבתות ולב''ה שבת אחת ועוד כי מוקי לה בגמרא בהדירה כשהיא ארוסה דאכתי לא משועבד לה אם כן מתשמיש נמי חל הנדר וליתני במתני' יוציא ויתן כתובה בשבת אחת לב''ה או בשתי שבתות לב''ש ומפרש ר''ת דליהנות לו לא משמע אלא הנאת מזונות:

יוציא ויתן כתובה. נראה לר''י דבכל הנך דקתני במתני' יוציא היינו שכופין אותו דכיון דשלא כדין עביד כופין אותו להוציא כדאשכחן בהחולץ (יבמות דף לט.) דתנן לא רצו חוזרין אצל גדול ומפרש בגמרא חוזרין אצל גדול למיכפייה הואיל ועליה מצוה רמיא ועוד אמרי' לקמן (כתובות דף עז.) אמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ומסיק עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון משמע דלשון יוציא שכופין אותו להוציא וליכא למימר דכפייה דהתם במילי ולא בשוטי חדא דבדברים לא יוסר עבד ועוד מדפריך לעיל למ''ד מורדת ממלאכה והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ומאי קושיא דלמא מתניתין דמוסיפין על כתובתה כשלא רצה להוציא אבל אם כופין בשוטי אתי שפיר וא''ת א''כ אמאי לא תני להו בהדי הנך שכופין להוציא (לקמן כתובות דף עז.) וי''ל דלא תני במתני' אלא כגון מוכה שחין ובעל פוליפוס דאתיין ממילא אבל הנך דאתיא כפייה דידהו ע''י פשיעת הבעל לא קתני ומקמץ ומצרף ובורסי דקתני אפילו נעשו אחר שנשאו ניחא שאינם מתכוונים להקניט ולצער האשה ועוד יש להביא ראיה דיוציא משמע כפייה מדאמר בסוף הבא על יבמתו (יבמות דף סה:
ושם) עובדא הוה בבי כנישתא בקיסרי קמיה דר' יוחנן ואמר יוציא ויתן כתובה ומשמע התם דכייפינן ליה ותימה אמאי לא חשיב לה לההיא דבאה מחמת טענה בהדי הנך שכופין להוציא דהתם אינו פושע בה דמה הוא יכול לעשות שהוא עקר וי''ל משום דקתני סיפא בין שהיו עד שלא נשאו בין משנשאו ולא שייך לומר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ורובייהו מיתרצי בהאי שינויא ורבינו חננאל הביא מירושלמי דכל הנך יוציא דמתניתין אין כופין והכי איתא התם אמר שמואל אין מעשין אלא לפסולות אמר רבי שמואל תנינא המדיר את אשתו מליהנות כו' שמענו שמוציא שמענו שכופין ופסק ר''ח משם ש''מ שאין כופין אלא היכא שמפרש בהדיא כופין אבל היכא דאמור רבנן יוציא אומרים לו כבר חייבוך חכמים להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריינא אבל לכפותו לא ולקמן גבי האומר איני זן ואיני מפרנס לר''ח גרסינן בהדיא כופין אותו ויוציא ויתן כתובה וההיא דהחולץ דחוזרין אצל גדול למיכפייה לכנוס או לפטור היינו לפי שמונע ממנה כל ענייני אישות בין תשמיש המטה בין מזונות אבל משום תשמיש המטה לחודיה או משום מזונות לא וההיא דסוף הבא על יבמתו התם משמע דלכפותו אמר דכשבא מעשה לפניו צוה להם להוציא ויותר נראה דכופין בכל הני כדפירש ר''י אלא דירושלמי קסבר ששייך כפייה במילי אבל לדידן דקיימא לן דבדברים לא יוסר עבד ע''כ איירי בשוטי כיון דלשון יוציא משמע כפייה היכא דעושה לה עולה ומיהו אין לכוף שום אדם לגרש ולעשות מעשה עד שנמצא ראיה ברורה דהא אמרינן דגט מעושה בישראל שלא כדין פסול ואין להתיר אשת איש מספק:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּיִשְׂרָאֵל, חֹדֶשׁ אֶחָד — יְקַיֵּים, וּשְׁנַיִם — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. בְּכֹהֵן, שְׁנַיִם — יְקַיֵּים, וּשְׁלֹשָׁה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.

Traduction

Rabbi Yehuda says: If the husband is an Israelite, then if his vow will remain in effect for up to one month, he may maintain her as his wife; and if it will be two months, he must divorce her and give her the payment of her marriage contract. But if he is a priest, then he is given extra time: If the vow will remain in effect for up to two months, he may maintain her, and if it will be three months, he must divorce her and give her the payment of her marriage contract. The reason for this is that it is prohibited for a priest to marry a divorcée, including his own ex-wife, and therefore if he divorces her and later regrets his decision he will not be able to take her back.

Rachi non traduit

בישראל. אם ישראל הוא שיכול להחזיר את גרושתו:

ובכהן. שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה ושמא סופו יתחרט יהבו ליה רבנן זימנא טפי:

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּטְעוֹם אֶחָד מִכָּל הַפֵּירוֹת — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּיִשְׂרָאֵל, יוֹם אֶחָד — יְקַיֵּים, שְׁנַיִם — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וּבְכֹהֵן, שְׁנַיִם — יְקַיֵּים, שְׁלֹשָׁה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.

Traduction

One who vows and obligates his wife, requiring her not to taste a particular type of produce, must divorce her and give her the payment of her marriage contract. Rabbi Yehuda says: If he is an Israelite, then if the vow will remain in effect for one day he may maintain her as his wife, but if it will be two days he must divorce her and give her the payment of her marriage contract. And if he is a priest, then if the vow will be in effect for two days he may maintain her; for three days he must divorce her and give her the payment of her marriage contract.

Rachi non traduit

אחד מכל הפירות. קונם פרי פלוני עלי והוא קיים לה:

Tossefoth non traduit

שלא תטעום אחד מכל הפירות. לאו בכל פירות מדיר לה דא''כ לא הוה חייל דאי אפשר לה לקיים כדאמרי' בריש פרק שני דנדרים (דף יד:) דכי אמר קונם עיני בשינה סתם לא חייל נדר למיסר שינה אלא שלא תטעום במין אחד שבפירות כדאמרינן בתוספתא דאפילו לא טעמה מין זה מעולם אבל למאי דסלקא דעתין דאדרה איהו ותלנהו בתשמיש המטה חל אפילו הדירה מכל פירות כיון דאפשר לה לאכול וליאסר בתשמיש המטה כי ההיא דשלהי נדרים (דף פט:) דאמר תיתסר כל הנאות דעלמא עלי כו' ושרקיה טינא שלא יהנה מן העולם אלמא חל הנדר:

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט בְּאֶחָד מִכָּל הַמִּינִין — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּעֲנִיּוּת — שֶׁלֹּא נָתַן קִצְבָה, וּבַעֲשִׁירוּת — שְׁלֹשִׁים יוֹם.

Traduction

One who vows and obligates his wife, requiring her not to adorn herself with a particular type of perfume, must divorce her and give her the payment of her marriage contract. Rabbi Yosei says that one must distinguish between different types of women: For poor women, this applies only when he did not establish a set amount of time for the vow, and for wealthy women, who are accustomed to adorning themselves more elaborately, if she is prohibited from doing so for thirty days, he must divorce her and give her the payment of her marriage contract.

Rachi non traduit

שלא תתקשט באחד מכל המינין. קונם בושם פלוני עלי והוא קיים לה:

בעניות שלא נתן קצבה. באשה עניה אם לא נתן קצבה לדבר עד מתי אסרו עליה הוא דיוציא ויתן כתובה אבל אם נתן קצבה תמתין עד אותו זמן ובגמרא מפרש עד כמה היא קצבתה:

ובעשירות. שרגילות לכך:

עד שלשים יום. אם לא הדירה יותר אין כופין להוציא:

גְּמָ' וְכֵיוָן דִּמְשׁוּעְבַּד לָהּ הֵיכִי מָצֵי מַדִּיר לַהּ? כָּל כְּמִינֵּיהּ דְּמַפְקַע לַהּ לְשִׁיעְבּוּדַהּ?

Traduction

GEMARA: The Gemara questions the efficacy of a vow taken by the husband prohibiting his wife from deriving benefit from him: And since he is under a prior obligation to provide her support in accordance with what is written in the marriage contract, how can he vow prohibiting her from benefiting from him? Is it in his power to remove his obligation to her?

Rachi non traduit

גמ' וכיון דמשועבד לה. למזונות:

וְהָתְנַן: ''קוּנָּם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה לְפִיךָ'' — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר. אַלְמָא כֵּיוָן דִּמְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ, לָאו כָּל כְּמִינַהּ דְּמַפְקַע לֵיהּ לְשִׁיעְבּוּדֵיהּ. הָכָא נָמֵי: כֵּיוָן דִּמְשׁוּעְבַּד לַהּ, לָאו כָּל כְּמִינֵּיהּ דְּמַפְקַע לַהּ לְשִׁיעְבּוּדַהּ!

Traduction

But didn’t we learn in a mishna (Nedarim 85a): If his wife said: It is forbidden like an offering [konam] that I will therefore not perform any work for the benefit of your mouth, he does not need to nullify her vow, since this vow does not take effect at all. Apparently, since she is under a prior obligation by power of the Sages’ ordinance to perform work for him, it is not in her power to remove her obligation to him. Here too, since he is under a prior obligation to provide support for her, it is not in his power to remove his obligation to her.

Tossefoth non traduit

הכא נמי כיון דמשועבד לה כו'. ואם תאמר ולוקי כגון דתלינהו למזונותיה בתשמיש המטה דאמר יאסר תשמישך עלי אם אזונך וי''ל דא''כ (אפי') שמואל דאמר לקמן אפילו בסתם ימתין שמא ימצא פתח לנדרו מ''מ לא הוה ליה למימר יתר מיכן יוציא ויתן כתובה אלא לאחר שלשים תהנה ותאסר לבית הלל שבת אחת ולבית שמאי שתי שבתות וכהאי גוונא פריך לקמן אמאי דמשני כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה וליכא נמי למימר כגון דאמר יאסר הנאת תשמישך עלי מעכשיו אם תהנה ממני דאז אסורה ליהנות דהא לרב יהודה דאמר בפרק שני דנדרים (דף יד:) קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר שלא יישן היום פן יישן למחר הכא נמי אסור לשמש שמא תהנה דבתנאי לא מיזדהר איניש כדמפרש התם ואפילו לרב נחמן דאמר התם מיזדהר הכא מודה דאשה לא מיזדהרא כיון שלא נדרה ובתוספות ה''ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל מנוחתו כבוד פירש דלקמן דווקא מוקי דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה דקתני המדיר אשתו שלא תתקשט ולא קתני המדיר מקישוט משמע שפיר שמדירה מתשמיש מפני שלא תתקשט אבל הכא דקתני המדיר מליהנות משמע שמהנאה ממש מדירה:

אֶלָּא: מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לָהּ ''צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ'',

Traduction

Rather, one must say the following: Since he is able to say to her at any time: Spend your earnings to sustain yourself, meaning that he has the right to instruct her to support herself from her own earnings instead of supporting her himself,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source